החברה מספקת שירותי מדידת רעש וחוות דעת משפטיות בנושא. החברה מומלצת ע"י המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל.
מהו רעש?
לקול שלוש תכונות מאפיינות עיקריות: עוצמה, תדר ומשך זמן. עוצמה הינה לחץ האוויר הנוצר מצליל כלשהו ביחס ללחץ הרקע. מודדים עוצמת רעש בדציבלים (dB), המהווים יחס לוגריטמי בין לחץ האוויר ולחץ הרקע. בעקרון, ככל שהעוצמה גבוהה יותר כך גדלה התחושה הסובייקיבית של התגברות הקול. תדירות – מבטאת את מספר הפעמים שגל שלם חוזר על עצמו בשניה, מבוטא ביחידות הרץ –Hz, ומהווה אף היא גורם חשוב בהגדרתם של קולות מסוימים כמטרד רעש בעיני הפרט. משך זמן השמעת הקול הינו הרכיב השלישי המאפיין קולות ורעשים. באופן סטטיסטי, נוח יותר לבני אדם לסבול רעשים חוזרים ונשנים בדפוסים קבועים, בתנאי שהעוצמה והתדירות אינם בלתי נסבלים.לעומת זאת, רעש קצר אך פתאומי עלול לגרום למטרד חמור ביותר ולעורר חרדות. כל שלושת המאפיינים, עוצמה, תדירות ומשך הזמן, וסוגי הרעש השונים באים לידי ביטוי במערכת התקנים הקיימת בישראל. הרעש עולה לנו בבריאות ישנן שתי השפעות בריאותיות עיקריות לרעש: גופניות ונפשיות. למרות שרוב המקרים של רעש סביבתי מתמקדים בהיבטים הנפשיים, רק רעש שיכול להזיק למערכות הגוף מוגדר כ"סיכון", בעוד שרעש שהשפעתו נפשית בלבד מוגדר "רק" כ"מטרד". המקרים הטיפוסיים לפגיעה גופנית הינם מקרים של פגיעה ביכולת השמיעה עד כדי אובדנה המוחלט כתוצאה מרעש חמור. מרבית המקרים של נזק בריאותי מרעש נובע מפגיעות במקום העבודה, אבל הצפיפות ההולכת וגדלה בארץ גורמת להתרבות הרעשים הסביבתיים גם באזורי מגורים, עבודה ובילוי. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שחשיפה מתמשכת לרעש עלולה להגביר את הסיכון לחלות במחלות כגון כיב קיבה (אולקוס), לחץ דם גבוה, מיגרנות והפרעות עצביות.
מה אומר החוק?
קיים מגוון רחב של מקורות רעש אפשריים. המערכת החקיקתית מתייחסת הן לגרימת רעש באופן כללי, והן לגרימת רעש ממקורות ספציפיים, כגון אזעקות רכב, כלי נגינה, מזגנים ומתקני אוורור. חשוב לדעת, כי האיסורים וההגבלות החלים על מקורות רעש ספציפיים באים לפרט ולהוסיף על האיסורים החלים על יצירת רעש באופן כללי, ולא במקומם. רעש שאינו עומד בהגבלות ובאיסורים שנקבעו בחוקים ובתקנות מהווה רעש בלתי חוקי. חשוב לדעת, כי גם אם הרעש עומד בתקנות, אין זה סוף פסוק: בית המשפט כבר קבע, כי התקנות קובעות כלי עזר ראייתיים בלבד, המקלים בתנאים מסוימים לקבוע האם נעברה עבירה אם לאו, אולם ניתן לקבוע כי נוצר מטרד רעש בלתי סביר גם אם גורם הרעש עומד בתנאים הקבועים בתקנות. לבית המשפט יש שיקול דעת בעניין זה, מעבר לקבוע בתקנות. באופן כללי: האיסורים וההגבלות על גרימת רעש מופיעים בשורה של חוקים, ביניהם חוק העונשין, החוק למניעת מפגעים, תשכ"א – 1961, החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב – 1992, פקודת בריאות העם ופקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח – 1968. החוקים הללו עוסקים בגרימת רעש באופן כללי.
אילו רעשים אסור לעשות ומתי?
ישנם מספר דברי חקיקה שעוסקים במקורות רעש ספציפיים, שהעיקרי שבהם הינו התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג – 1992. התקנות מפרטות מספר הגבלות ואיסורים ספציפיים ליצירת רעש, ביניהם: רעש מבתי עסק – מרבית העסקים בישראל מחויבים לפעול על פי רישיון עסק. במקרה של עסקים טעוני רישוי, ניתן לכלול בתנאי הרישיון הגבלות שעניינן רעש. רעש ממזגנים, מערכות איוורור ומדחסים – סעיפים 11 ו-12 לתקנות אוסרים ומגבילים התקנה ושיווק של מזגנים באופן שיש בו כדי לגרום רעש. כמו כן, תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל) קובעות, כי בתי אוכל כגון בתי קפה, מסעדות, מאפיות ואולמות שמחה, מחויבים להימנע משימוש במתקני איוורור וקירור הגורמים להיווצרותו של רעש בלתי סביר. יצירת רעש באמצעות מכשירי קול – התקנות אוסרות שירה, צעקה, הפעלת כלי נגינה, מכשיר רדיו, טלויזיה, וכן הקמת רעש באמצעות מגבירי קול או מכשירי קול בין השעות 14:00 ל-16:00 ובין השעות 23:00 ל-7:00 בבוקר למחרת, באזור מגורים באחד מהמקומות הבאים: תחת כיפת השמיים, במקום שאינו תחת כיפת השמיים אך אינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, בבניין שיש בו יחידות מגורים. יצירת רעש עקב תיקונים ושיפוצים – התקנות אוסרות על ביצוע תיקונים ושיפוצים שיש בהם כדי להרעיש בבניין מגורים בשעות שבין 22:00 ל-7:00 למחרת. טלטול מיכלים – התקנות אוסרות על טלטול מיכלים, פחי אשפה, בלוני גז וכיו"ב בין השעות 22:00 ל- 6:00 למחרת באופן העלול לגרום רעש. רעש ממחצבות – תקנה 8 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה) מגדירה מהו רעש בלתי סביר ממחצבה, ומחייבת את מפעיל המחצבה לנקוט צעדים למניעת רעש בלתי סביר כתוצאה מעבודת המחצבה. כדאי לדעת – כאשר מדובר על רעש מתמשך, מפלסי הרעש המותרים תלויים גם באזור בו נמצא הגורם המרעיש:
רעש מכבישים
רעש מכבישים מהווה מפגע סביבתי שכיח ביותר. מפגע רעש באשר הוא, ובפרט מפגע רעש מכבישים הקרובים לביתם של תושבים, פוגע קשות במהלך חייהם התקין של תושבים רבים. על רקע זה מגיעות למוקד הירוק של אדם טבע ודין פניות רבות בנושא. עיקר נושא הרעש מוסדר בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 ובתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992, אשר הותקנו מכוח החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961. אומנם, חרף היותו של נושא הרעש מכבישים נפוץ ביותר, הוא אינו מוסדר במסגרת תקנות אלו.הרעש מכבישים מוסדר במסגרת ההנחיה של הוועדה הבין-משרדית לקביעת תקני רעש מכבישים: "קריטריונים לרעש מדרכים, הוועדה הבין-משרדית לקביעת תקני רעש מכבישים, פברואר 1999" (מצורף – נמצא בתיקייה פניות ציבור, פניות רעש). (להלן: "ההנחיה"). ההנחיה מגדירה את הקריטריונים השונים המותרים לרעש הבוקע מכבישים, בשעות היום ובשעות הלילה. בהנחיה האמורה ישנה הבחנה של התחולה מבחינת הגדרת הדרכים והגדרת קולטי הרעש. כן מובאות שיטות לחישוב וחיזוי מפלסי הרעש.
באילו דרכים ניתן לנקוט כדי להפסיק או למנוע הפרעה ממקור רעש?
במידה ופניה לגורם הרעש לא הועילה, ניתן לפנות לרשויות המוסמכות לטפל במטרדי רעש. במקרים רבים, מדידות רעש המורות על חריגה מהמותר בדין, נחוצות או יכולות לזרז מאוד את הטיפול במפגע על-ידי גורמי האכיפה השונים.